סיפור המסע האישי שלי

ב-1995, בתום לימודי עבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית בירושלים, התחלתי את דרכי כמטפלת.  למעשה הייתי קרובה לתחום הטיפולי כבר מגיל צעיר כשעסקתי בהדרכת נוער,
בליווי נוער במצוקה ובפרויקטים חברתיים שונים.

כעובדת סוציאלית עסקתי רבות בטיפול בנשים ובנערות, ולאחר כמה שנים מצאתי את עצמי מחפשת אפיק נוסף לקשר טיפולי עם אנשים. אני חווה את התחום הטיפולי כמרגש וכעוצמתי מאוד מעצם המפגש בין שני אנשים ויותר (כאשר התהליך הוא קבוצתי).

התחלתי לחפש פנימה בעצמי ובגופי ולהקשיב לחלקים שבתוכי בניסיון להבין את הכיוון שעליי לפנות אליו. הבנתי שהעבודה הטיפולית, המילולית, הקונבנציונאלית אינה מובילה תמיד לשינוי הנדרש ליצירת חיים מלאי משמעות וחיוניות. בחיפושיי גיליתי את ההבנה לעוצמה שיש בקול, עוד לפני שלמדתי על האפשרות שבכוחו של הקול לרפא ולשנות מצב תודעה. החיבור שלי אל הקול מצוי בי מאז ילדותי. אהבתי לשיר בכל הזדמנות, והשירה מילאה אותי שמחה. עם השנים זנחתי ושכחתי את האהבה הזו, עד שלפני יותר מעשור (בעודי מטופלת בדיקור) ציינתי בפני המטפלת כי "אני מוכרחה לעשות משהו עם הקול – ומי יודע אולי אמציא שיטת ריפוי קולית". מכאן הדרך ללימודי "קול הרוח" אצל אסתר שמיר הייתה כבר קצרה.מאז נפתח בפניי צוהר לעולם הריפוי המשלים, לכוחות הריפוי הטבעיים של הגוף וליכולתו ליצור שינויים המשפיעים על מציאות חיינו. כשסיימתי את הלימודים במרכז "קול הרוח" של אסתר שמיר, המשכתי ללימודי קרניוסקראל (Craniosacral) במכון אפלגר בישראל, בניהולו של גדי נלינגר. בהמשך למדתי טיפול בנשימה מודעת אצל מגי קרוקר (תלמידתה של קרול למפמן המלמדת את הנשימה המעגלית בארץ).

בשנתיים האחרונות, מאז אפריל 2008, הגיע "המסע" לחיי. "המסע" בשיטתה של ברנדון בייס- תהליך פשוט וקסום, וכיום אני מוסמכת לטפל גם בשיטה זו.

אני חשה כי במסע עם עצמי ואל עצמי נפתחות בפניי עוד ועוד הזדמנויות ומרגישה כי אין גבול ואין סוף לפוטנציאל הצמיחה. בכל גילוי שכזה מצאתי בי יכולות וכישרונות שביקשו לבוא לידי ביטוי. זו הרגשה נפלאה של התחדשות ושל גדילה, גם ברגעים הכואבים ביותר – וישנם כאלה.
כיום אני עוסקת בתהליכי הקשבה ומודעות ומשלבת בתהליך הליווי והתמיכה את מיומנויות הטיפול שרכשתי עם השנים, ריפוי בקול, עבודת נשימה מודעת, טיפול קרניוסקראל, "המסע" וכמובן את ניסיון חיי האישי. אני מגלה שהתהליכים הרגשיים-נפשיים הנעשים דרך חוויית הגוף וחוכמת הגוף מובילים למסע עמוק ומרגש אל עצמנו. מסע שטומן בחובו את האפשרות להיות קרוב יותר אל עצמך ואת האפשרות לחיות חיים מתוך בחירה. נוכחתי לראות כי משימת חיי היא החיבור בין חיי היומיום ובין חיי הרוח ולאו דווקא הבחירה ביניהם. מבחינתי אין סתירה, אלא להפך, החיבור בין הפיזי, החומר, לבין הרוחני, המודעות, הוא משימה שאנו, בני התרבות המערבית, נקראים לה לצורך השגת חיים שלמים ומלאים. המסע הייחודי שלי פנימה כרוך ושזור במורכבות רבה בין הצורך בחיים פשוטים ובין הצורך בתובנה עמוקה בחיבור רוחני גבוה. בתוך התהליך האישי שלי מצאתי מקום המאפשר שילוב של כישוריי השונים מבלי לוותר על מי מהם. עברתי (ועדיין עוברת) מסע מורכב של התבוננות והבחנה ושל התמודדות יומית עם הבחירות שלי.
משום כך אני משתדלת לא לוותר על אף פן בחיי הממלא, מעשיר ומשמח אותי, ואני משלבת בין היותי אמא ואשת משפחה, מטפלת ומורה, ומוצאת שכל אחד מתחומי עיסוקיי ותחביביי מחזק את התחומים האחרים שבי ומעשיר את סביבתי.

מהות הריפוי